פסק-דין בתיק ת"א 8668-08-10

1.         תביעה מיום 4/8/2010 לסילוק יד ולצו הריסה.

2.         בהתחשב בגילם המופלג של הנתבעים קיוויתי שיעלה בידי לקרב את הצדדים לפשרה, וניסיתי לעשות זאת גם לאחר סיום הדיון. לצערי הרב, לא עלה הדבר בידי, ואין מנוס ממתן פסק דין על פי הממצאים שבתיק בית המשפט.

פתח דבר

3.         ענייננו במקרקעין הידועים כגוש 6019 חלקה 174, אשר מצויים ברח' הנביאים 42 בחולון (להלן: " המקרקעין" או " החלקה"). חלקה 174 הייתה מחולקת לשני מגרשים: 174/1 בחלק המזרחי של החלקה ו-174/2 בחלק המערבי. התובעים החזיקו כחוכרים במגרש 174/2, ולימים (חוזה מיום 1/11/2007 מצורף כנספח לכתב התביעה) רכשו את זכויות החכירה במגרש 174/1. כיום, התובעים הינם בעלי זכויות החכירה בכל חלקה 174 (נסח רישום ושטר חכירה מצורפים כנספח לכתב התביעה). השטח הרשום של החלקה הוא 606 מ"ר. בית המגורים של התובעים בנוי על החלקה.

4.         הנתבעים (להלן: " הנתבעים" או " יצחקי"), אנשים באים בימים (בני 85 ו-83), מתגוררים בסמוך לחלקת התובעים, ממזרח, והינם בעלי חלק מזכויות החכירה בחלקה 175, אשר מחלוקת גם היא לשני מגרשים. במגרש המרוחק מחלקת התובעים מחזיק אדם בשם יוסף בר עזרא, אף הוא חוכר בחלקה 175.

5.         בין המקרקעין המוחזקים על ידי התובעים לאלה המוחזקים על ידי הנתבעים מפרידה גדר אבן, לאורך כל השטח, מדרום לצפון (להלן: " הגדר"). דא עקא, גדר האבן אינה בנויה על הגבול שבין שתי החלקות, כי אם בתוך שטחם של התובעים בחלקה 174. על פי תרשים מודד המתאר את מצב השטח, חודרת הגדר למרחק של כמטר אחד ממערב לגבול שבין שתי החלקות בחלק הצפוני, ועד למרחק של כ-5 מ' בחלק הדרומי של הגבול. התוצאה היא שבין הגדר ובין גבול החלקה "כלוא" שטח של כ-74 מ"ר, על פי התרשים (להלן: " השטח שבמחלוקת"). השטח שבמחלוקת מוחזק על ידי הנתבעים, והוא משמש, כחצר של בית מגוריהם. בחלק מהשטח יש גינה ובחלקו האחר נטוע עץ הדר.

6.         התובעים מחזיקים בהיתר בנייה לשיפוץ והרחבה של בית התובעים שבחלקה 174. תנאי ההיתר כוללים הוראות בדבר הריסת הגדר הבנויה בתוך חלקה 174 ובניית גדר אחרת תחתיה בגבול החלקה. כמו כן, חלק מהשטח שבמחלוקת מיועד להכשרת שני מקומות חניה בתוך גבולות חלקה 174.

התביעה

7.         הנתבעים הקימו בתוך חלקת התובעים גדר אבן, ללא רשות, ללא זכות וללא הסכמת התובעים. הנתבעים פלשו אל תוך חלקת התובעים והם מחזיקים בשטח שבמחלוקת ללא זכות שבדין. החזקת הנתבעים בשטח שבמחלוקת פוגעת בזכות הקניין של התובעים ומונעת מהם לממש את היתר הבנייה שקיבלו.

8.         התובעים מבקשים להורות לנתבעים לסלק את ידם מחלקת התובעים, ואגב כך גם להרוס את הגדר שבנו, לסלק את פסולת ההריסה, ולבנות גדר חדשה על הגבול שבין שתי החלקות.

ההגנה

9.         הנתבעים מתגוררים בנכס שבחלקה 175 למעלה מ-61 שנה. ביום 1/11/1949 שכר אביה של הנתבעת את הנכס שבחלקה 175 מחב' עמידר, וביום 27/1/1957 חכרו הנתבעת ואביה את הנכס שבחלקה 175 בחכירה לדורות, מעמידר. עם מות אביה ירשה הנתבעת את זכויותיו בנכס והעבירה מחצית מהזכויות בנכס לנתבע. הנתבעים מחזיקים בנכס כמות שהוא, ולא ביצעו בו או בגבולות החלקה כל שינוי מיום 1/11/1949 ואילך. הנתבעים לא הקימו את הגדר שבתוך חלקת התובעים. היה על התובעים לבדוק את זכויות הנתבעים בשטח שבמחלוקת לפני שרכשו את מגרש 174/1, ומשלא עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם. אל לתובעים להסתמך על רישום ערטילאי אשר אינו משקף נכונה את גבולות המקרקעין.

10.       בתביעות שהתבררו בבית המשפט בשנים 1982 ו-1983 נטענו כלפי הנתבעים טענות זהות לאלה הנטענות כיום, על ידי הבעלים הקודמים של חלקה 174. בשנת 1986 הגיעו הצדדים להסכמה על פיה מצב ההחזקות בשטח יוותר על כנו, והתביעות תימחקנה באופן הדדי. הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין ומהוות מעשה בי דין כלפי התובעים. (התביעה ופסק הדין מצורפים לכתב ההגנה). כמו כן, תביעת התובעים התיישנה לפי חוק ההתיישנות, והדבר נקבע כבר במסגרת הדיון בתביעה הקודמת.

11.       זאת ועוד, התובעים השתהו בהגשת התביעה משך שנים (לפחות שלוש שנים מאז רכשו את מגרש 174/1), ובכך ויתרו על זכויותיהם בשטח שבמחלוקת. בנוסף, השיהוי גרם לנתבעים נזק הואיל ואין ביכולתם לאתר כיום את המסמכים המתייחסים לרכישת הנכס לפני 61 שנה.

הליכים נוספים

12.       הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי נגד קרן קיימת לישראל (הבעלים), חב' עמידר (אשר טיפלה בהחכרת הנכס עבור קק"ל), ונגד מר יוסף בר עזרא (השכן ממזרח). בהחלטה מיום 8/3/2011 הוריתי למחוק את ההודעה לצד שלישי.

לענין צדדי ג' 1-2 קבעתי כי סעד של קבלת מידע אשר התבקש במסגרת ההודעה לצד ג' - אינו מצדיק הגשת הודעה לצד שלישי. את המידע ניתן לקבל מבלי שקק"ל ועמידר תהיינה צד להליך.

לגבי צד ג' 3 קבעתי שקיומה של מחלוקת דומה בין הנתבעים לבין השכן ממזרח אינו מצדיק את בירור שתי המחלוקות בתיק אחד. ייכבדו הנתבעים ויגישו תובענה נפרדת נגד מר בר עזרא.

ערעור שהגישו הנתבעים על החלטה זו נדחה בהסכמה ביום 13/12/12, על יסוד המלצת בית המשפט.